ידועים בציבור
בישראל, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד ללא נישואין רשמיים, מסיבותיהם שלהם; יש זוגות שלא רוצים להתחתן דרך הרבנות, יש כאלה שלא יכולים להתחתן דרך הרבנות (למשל כהן וגרושה, או זוגות חד מיניים).
זוגות אלו, המכונים "ידועים בציבור", שחיים יחד, מנהלים משק בית משותף ומקיימים חיים משותפים כבעל ואישה, אך ללא המסגרת המשפטית של נישואין רשמיים – נקראים ידועים בציבור. חשוב לדעת, "ידוע/ה בציבור" איננו סטטוס כמו למשל גרוש, נשוי או רווק. ולכן לידועים בציבור אין באופן אוטומטי זכויות או חובות.
כדי לקבל את הזכויות שיש לבני זוג נשואים, למשל נקודות זיכוי במס הכנסה, קבלת זכויות מביטוח לאומי ועוד, על הידועים בציבור, לפעול באופן אקטיבי, אחרת הם עלולים למצוא עצמם או בלי הזכויות המגיעות להם, או בהליכים משפטיים... מעמד זה מקנה להם זכויות וחובות רבות, הדומות לאלו של זוגות נשואים, ביניהן זכויות בביטוח לאומי, הטבות במס הכנסה, זכויות קנייניות במקרה של פרידה וזכויות ירושה.
עם זאת, חשוב לציין שמעמד "ידועים בציבור" פחות מובהק ממצב של נישואין, ולכן מומלץ לזוגות אלו לערוך הסכם ידועים בציבור. הסכם זה יעגן את זכויותיהם וחובותיהם ויסייע במניעת סכסוכים עתידיים.
אז מה ידועים בציבור צריכים לעשות?
הסכם לחיים משותפים
תצהיר ידועים בציבור לביטוח לאומי
צוואה
ייפוי כוח מתמשך
עדכון קרן פנסיה
נישואין אזרחיים
הסכם לחיים משותפים
הסכם לחיים משותפים
אחת הבעיות אצל בני זוג ידועים בציבור, שלא ערכו הסכם, היא בזמן הפרידה (או הפטירה חלילה). זאת משום שבעת הפרידה, כל אחד מושך לצד השני, צד אחד טוען שלא היתה כוונה להיות שותפים ברכוש, ואילו הצד השני טוען שהיה שיתוף רכושי, ולכן הוא זכאי לקבל כספים.
במצב כזה ביהמ"ש, צריך להתחקות אחר כוונת הצדדים, ולנסות להבין אם היתה כוונה לשתף אחד את השני ברכוש, או לא.
הפתרון הוא עריכת הסכם מראש שבו הצדדים מגדירים איך הם רוצים לחיות את חייהם; האם הם מעוניינים בהפרדה רכושית, כך שאין שום צבירת רכוש משותפת, האם הם רוצים לשתף רק בחלק מהרכוש, או שהם רוצים להיות כמו זוגות נשואים.
צוואה
חוק הירושה [סעיף 55], רואה בזוגות ידועים בציבור, כזוג נשוי לצורך הורשה. מה זה אומר? זה אומר שבהעדר צוואה, ובתנאי שהצדדים לא נשואים לאדם אחר, בת.ן הזוג יורש כאילו היו נשואים, כלומר הוא מקבל חצי והילדים מקבלים חצי.
במצב כזה, ביהמ"ש צריך לבדוק אם הצדדים היו ידועים בציבור. במידה והתשובה היא חיובית (ואין צוואה) בן.ת הזוג אוטומטית יורש חצי.
חשוב לשים לב – אין קשר לשאלה אם נערך הסכם או לא נערך הסכם! ההסכם דן רק איך יתחלק הרכוש במקרה של פרידה. אם הפרידה הזאת היא כתוצאה ממוות, אז אנחנו עוברים לחוק הירושה, ומחלקים את הרכוש בהתאם להוראות החוק.
לכן, בהחלט יכול להיות מצב שבו זוג ערך הסכם שקובע שהם לא שותפים ברכוש במקרה של פרידה, אך בלי צוואה, בן הזוג השני יורש חצי.
הפתרון הוא עריכת צוואה שתגדיר כיצד ולמי יורש העיזבון.
ייפוי כוח מתמשך
אחת הבעיות של ידועים בציבור בעיקר בפרק ב' היא שלבן.ת הזוג יש ילדים משלו, שאינם קשורים למערכת היחסים החדשה.
במקרה שבו בן.ת הזוג מאבד את יכולתו להבין ולקבל החלטות, שעה שאין ייפוי כוח מתמשך, יכול להתחיל מאבק משפטי בין בן.ת הזוג לבין הילדים בשאלה מי יתמנה כאפוטרופוס.
בן.ת הזוג שחיים יחד עם אותו אדם, מעוניינים להיות הם המטפלים, ואילו הילדים ממש לא מעוניינים שבן.ת הזוג החדש ישלוט על הרכוש והכספים.
הפתרון – עריכת ייפוי כוח מתמשך מראש, שיגדיר מה קורה אם בן.ת הזוג מאבד את יכולתו להבין ולקבל החלטות. האם הוא רוצה שבן.ת הזוג השני יטפל בו, האם הטיפול הוא רק רפואי או רק בענייני כספים, האם יהיו אלה דווקא הילדים, או שנבחר למנות את בן.ת הזוג ביחד עם הילדים.
בייפוי כוח מתמשך אפשר למצוא פתרון ומנגנון כמעט לכל בעיה.
תצהיר ידועים בציבור לביטוח לאומי
אמנם (עדיין) אין במדינת ישראל מרשם של ידועים בציבור, אבל ביטוח לאומי, מאפשר לבני זוג להצהיר בפניו שהם ידועים בציבור.
לכך יש מספר יתרונות; קודם כל, זה יעזור בהמשך להוכיח שהזוג היה ידוע בציבור, שהרי הם הצהירו על כך שהם ידועים בציבור בזמן אמת. שנית, זה מסייע לקבל זכויות מביטוח לאומי במקרה של פטירה.
שימו לב – התצהיר לביטוח לאומי, רלוונטי אך ורק לביטוח לאומי. יחד עם זאת, הוא בהחלט יכול לסייע לדרוש זכויות נוספות, בגלל שהיתה הצהרה בזמן אמת על אופי מערכת היחסים.
קישור לאתר של ביטוח לאומי:
https://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/Pages/yeduyimBtzibur.aspx
עדכון קרן הפנסיה
כשאדם הולך לעולמו, קרן הפנסיה שלו (במידה ויש לו), משלמת את הפנסיה שצבר לבן.ת הזוג שנותר אחריו, לרבות ידועים בציבור.
אבל.... לידועים בציבור לא יהיה קל כמו לנשואים. ידועים בציבור צריכים להוכיח לקרן הפנסיה שהם התגורר יחד, תחת אותה קורת גג אחת פרק זמן מינימילי (קבוע בתקנון קרן הפנסיה, בד"כ מדובר על שנתיים או שלוש שנים), כי ניהלו משק בית משותף והיו ידועים בציבור.
ההוכחה לקרן הפנסיה לא פשוטה והדרישות לפעמים מקוממות; תמונות משותפות, הצהרה של בני המשפחה, חברים, שכנים, חשבון בנק משותף, רישום משותף על חשבונות כמו ארנונה וכיוצ"ב.
לכן, ככל שרוצים שהפנסיה תגיע לידוע.ה בציבור, חשוב להכין את כל הנ"ל מראש, בצורה מסודרת, לחתום על תצהיר ידועים בציבור לביטוח לאומי, וגם לשלוח עדכון לקרן הפנסיה על כך שיש לנו בן.ת זוג [לעיתים קרן הפנסיה תשיב שזה לא רלוונטי בשלב זה, אך עצם שליחת המכתב תסייע בהמשך, גם אם קרן הפנסיה מתנערת ממנו].
נישואין אזרחיים
בפסק דין שניתן בשנת 2024 בביהמ"ש העליון מפי השופטת יעל וילנר, קבע ביהמ"ש העליון שזוג שהיה יחד שנה וחצי, ואף היתה הצעת נישואין, לא ייחשב כידוע בציבור לטובת קבלת פיצויים מחברת הביטוח.
אחת ההנמקות של ביהמ"ש היתה כי מוסד הידועים בציבור, נוסד על מנת לסייע לזוגות שרוצים לקיים חיי זוגיות כמו בעל ואישה, אך לא יכולים כיוון שהם כהן וגרושה, או זוגות חד מיניים או לא רוצים להירשם ברבנות.
אלא שכיום, גם לידועים בציבור יש המון פתרונות, טקסים רפורמיים או אזרחיים בארץ, ונישואין אזרחיים בחו"ל. לאור זאת ביהמ"ש העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור, ולמעשה מפנה את הצדדים להסדיר את מערכת היחסים בצורה ברורה.
באותו מקרה, ביהמ"ש קבע כי מועד החתונה הוא המועד שממנו בחרו הצדדים להיות בני זוג, ועד למועד הזה, כל אחד מהם יכול לשנות את דעתו. לכן זה המועד הקובע, ובן הזוג לא זכאי לפיצויים.
אפשר להתווכח עם התוצאות של פסה"ד, שכן עניין מועד החתונה נראה קצת שרירותי, ואם היה מועד אחר וזה נדחה בגלל נסיבות אובייקטיביות (קורונה, מלחמה וכו'), האם גם אז התוצאה היתה אותה תוצאה?
כך או כך, מה שחשוב הוא לבחון גם את האופציה של נישואין אזרחיים, כאשר היום ניתן להתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל, בלי לצאת מהבית.
מאז תקופת הקורונה, במדינת יוטה בארה"ב, ניתן להתחתן ב... זום!
להלן קישור שמסביר איך: https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=10225501338013760&id=1035656992&mibextid=oFDknk&rdid=2gnQwZWHL9PT7rBB
שימו לב – במקרה ששני בני הזוג הם יהודים, אם חלילה ייפרדו, חייבים לעבור בבית הדין הרבני בכל מקרה כדי לקבל "גט לחומרא". יחד עם זאת לא מדובר בגירושין כמו של זוגות שנישאו דרך הרבנות. ההליך הוא הליך קצר, למניעת ספקות. במקרה כזה בית הדין הרבני לא יכול לקנות סמכות לדון ברכוש, מזונות ילדים או אישה.
