מה הקשר בין כתובה וירושה

רבות כבר נרשם על הכתובה עליה חותם החתן ביום הנישואין, אבל לטובת שלא זוכר, רק אזכיר שכתובה היא שיק, לכל דבר ועניין. ובעת גירושיי הצדדים צריך לפדות את השיק הזה. בגדול, בעת הגירושין על הבעל לשלם את הכתובה, אלא אם כן יש לו נסיבות שפוטרות אותו מתשלום הכתובה, אבל לא על זה הטור הנוכחי.

השאלה היא האם יש משמעות לכתובה במקרה של פטירה. אז כמובן שהתשובה היא – כן, אחרת לא הייתי כותבת על זה.

הכתובה רלוונטית במקרה של פטירת הבעל, וזאת משתי סיבות, האחת יותר מוכרת והשניה פחות.

הסיבה הראשונה היא שעיזבון קודם כל צריך לשלם את החובות שלו, ובכלל זה עליו לשלם לאישה את כתובתה, אבל לא יותר מחלקה בעיזבון. המשמעות היא שאם לדוגמא כתובתה של האישה היא מיליון ₪, וחלקה בעיזבון בעלה, הוא חצי מיליון ₪, האישה תהיה זכאית לקבל את הכתובה כיוון שהיא יותר גבוהה מחלקה בעיזבון. שימוש בכתובה יהיה רלוונטי במקרה בו בעל החליט לנשל את אשתו מהעיזבון, או במקרה שבו חלקה בעיזבון קטן מכתובתה.

עוד דבר מעניין הוא שכאשר באים לפסוק כתובה מהעיזבון, אפשר להצמיד את הכתובה, ולשערך אותה לערכה הריאלי היום, מה שלא ניתן לעשות בעת גירושין. לכן אם יש כתובה משנת 1984 בסך של 5,000,000 שקלים (ישנים), היא שווה היום וללא הצמדה 5000 ₪ וזה מה שהאישה תהיה זכאית לקבל בעת הגירושין. אבל אם מדובר על מוות, אפשר לשערך את הכתובה ולקבל סך של כ 650,000 ₪. משמעותי נכון?

הסיבה השניה והפחות שכיחה היא ההתחייבויות של הבעל כלפי האישה, מכוח הכתובה. בכתובה הבעל חותם גם על שיק, אבל גם על התחייבות לדאוג לאשתו, לזון אותה, לפרנס אותה ולדאוג לה לקורת גג עד אריכות ימי חייה. לא אכנס כאן לויכוח פמיניסטי, אלא נבין את המשמעות המשפטית, על ידי מקרה שקרה במשרדי.

חיה ויוסי היו נשואים בפרק ב', כלומר, לכל אחד מהם היו ילדים בגירים, והם החליטו לחיות יחד בפרק ב', כאשר הם קראו את הטורים הקודמים, דאגו לערוך הסכם ממון שמגדיר את השיתוף הרכושי ביניהם, ודאגו לערוך צוואה כל אחד בנפרד. בצוואתו ציווה האישה את רכושו לילדיו, אולם קבע כי למשך שנה לאחר פטירתו, אשתו, חיה, תוכל להמשיך להתגורר בדירה שלו. רצה הגורל, וכאשר יוסי הלך לעולמו חיה היתה מאד חולה, לא רצתה וגם לא כל כך יכלה לעזוב את הדירה המוכרת והנוחה. מנגד הילדים של המנוח רצו שהיא תצא מהדירה ויפה שעה אחת קודם. ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות עלו בתוהו. חיה פנתה למספר עורכי דין שכולם ענו לה: יש צוואה – הצוואה קובעת. עד שהיא הגיעה אליי, וסיפרה לי שהם בפרק ב', אך נשואים, וישנה כתובה. כאמור יוסי התחייב בכתובתה של חיה, לדאוג לה עד אריכות ימי חייה, ולוודא שתהיה לה קורת גג עד אריכות ימי חייה. מיד פניתי לבית הדין הרבני ודרשתי להעניק לחיה קורת גג לשארית ימי חייה. כאשר הילדים של המנוח הבינו שהצוואה לא תועיל להם, הצלחנו להגיע להסכם שדאג לחיה כך שלא תוכל לפנות את הדירה, ומנגד שהילדים של המנוח יקבלו שכ"ד מופחת על הדירה בה חיה מתגוררת.

כלומר, ניתן לעשות שימוש בכתובה גם לאחר הפטירה, ולדאוג שלבת הזוג תישאר קורת גג.